יובל קסטלמן

לתמר ומשה נולדו עוד שלושה ילדים - שקד, נוגה
ורותם.
גם אימו, אסתר, התחתנה בשנית עם בעלה משה הרוש והם התגוררו בירושלים. בהמשך נולדו להם שני ילדים -עמירם ועליזה.
בילדותו היה יובל סקרן ושובב, שחיוכו ותלתליו הזהובים שבו את לב הסובבים אותו.
עד סוף בית הספר היסודי התגורר ולמד בקרית טבעון, ולאחר מכן עבר ללמוד כשלוש שנים בירושלים.
בשנות התיכון בחר ללמוד במעלות, בפנימייה שבה היה מסלול ייחודי ללימודי משטרה.
יובל היה נער אמיץ וערכי. באחד הימים, בדרכו לפנימייה, אירע פיגוע בתחנת הרכבת בנהריה. כנער לובש מדים נרתם מייד לעזרת כוחות הביטחון שפעלו במקום. המעשה זיכה אותו בתעודת הוקרה ממפקד המשטרה. "עוד אז, מבלי שהיה בעל תפקיד, בחר מייד לסייע ללא חשש מפני הסכנה", סיפרו בני המשפחה.
לאחר שסיים את לימודי התיכון בהצלחה התגייס לצבא ושירת שירות מלא ומשמעותי כלוחם במשמר הגבול באזור עוטף ירושלים.
לאחר שחרורו התגייס לשירות קבע במשטרת ישראל, ושירת ביחידת הסיור בחיפה. יובל בחר להיות בחזית ובתפקידי הגנה על אזרחים. הוא ביצע את תפקידו במסירות וקיבל תעודת הוקרה ממפקד המשטרה בחיפה.
לאחר שירות במשטרה במשך ארבע שנים יצא ללימודי תואר ראשון בקרימינולוגיה ומשאבי אנוש. הוא המשיך לתואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת חיפה, אותו סיים בהצלחה.
יובל התקבל לעבוד ב"רשות להגנת הצרכן", שם התקדם לתפקיד מנהל מרחב ירושלים רבתי.
במקביל לעבודתו ברשות להגנת הצרכן, החל יובל ללמוד משפטים במכללה למינהל. משסיים את לימודיו לתואר בהצלחה והתקבל לעבודה כמתמחה במחלקה המשפטית בנציבות שרות המדינה. עם תום תקופת ההתמחות בנציבות, היה אמור לחזור לתפקידו ברשות, אולם, בשל המקצועיות שהפגין בהתמחות ויחסי האנוש הטובים שלו, הוחלט להעסיקו באגף מנהל הסגל הבכיר. עמיתיו סיפרו שהיה חכם מאוד, עשה את עבודתו נאמנה ביסודיות ובמקצועיות ותמיד הגיע לעבודה עם חיוך גדול ועם רצון אדיר לסייע ולתרום ככל יכולתו.
יובל היה אהוב בקרב העובדים, ומִגנט אליו אנשים רבים. הוא היה מוכר כאדם ערכי ומעורר השראה. עמיתיו סיפרו: "מצד אחד הייתה בו חוכמת הספר, הכללים, התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) ומצד שני חוכמת הרחוב, דרך החיבור והשיח עם האנשים, בגובה העיניים".
ליובל היו חברים רבים שצבר בתחנות חייו. רבים מחברים אלו, סיפרו שיובל היה עבורם חבר נפש וידיד אמת.
ב 7- באוקטובר 2023 , כ"ב בתשרי תשפ"ד, החלה מלחמה בין ישראל לארגון הטרור חמאס, כתוצאה ממתקפת פתע שביצע החמאס שפעל מרצועת עזה.
יובל גויס לשירות מילואים, וכשנשאל ע"י החברים איך עובר עליו הזמן ענה בדרכו הצנועה "בסדר, קצת אינטנסיבי השעות ורצף הימים, אבל כמו שאומרים, 'אין לנו זכות בכלל להתלונן'". לאחר מכן המשיך להתעניין בשלום החברים, הדאגה לאחר הייתה תמיד בראש מעייניו.
לאחר מספר שבועות שוחרר מהמילואים וחזר לעבודתו בנציבות שירות המדינה. הוא היה אמור לשוב ולהתגייס לתקופת מילואים נוספת ביום 30.11.2023 , אולם ביקש להשלים מטלה חשובה בעבודה ושובו למילואים נדחה במספר ימים.
לפיכך, בבוקר יום חמישי 30.11.2023 נסע יובל מביתו שבמבשרת ציון לעבודה. כשהגיע לכניסה לירושלים ראה בכביש הנגדי מחבלים המבצעים פיגוע ירי לעבר אזרחים שהמתינו בתחנה. המחבלים הרגו שלושה אזרחים ופצעו נוספים. הם שבו לרכבם במטרה לעבור לזירת פיגוע נוספת. בשלב זה, יובל יצא מרכבו חמוש באקדחו האישי, חצה את הנתיבים לכיוון הנגדי וכשהגיע בסמוך לרכב המחבלים, החל לירות לעבר שני המחבלים וכך עצר את מסע ההרג.
חיילים שהגיעו למקום ירו אף הם לעבר המחבלים. יובל נורה ע"י החיילים בשוגג בשל החשד שהוא מחבל. אחד החיילים המשיך לירות בו גם לאחר שהתרחק מרכב המחבלים, השליך את נשקו, ירד על ברכיו והרים את ידיו. מאוחר יותר, סמוך לחצות, נפטר יובל מפצעיו.
סרטון שצולם ע"י אזרחית ופורסם בתקשורת, חשף את האופן הנורא בו נרצח יובל וזעזע את כל המדינה.
ביום הולדתו השלושים ושמונה, י"ח בכסלו תשפ"ד 1.12.2023 , יובל קסטלמן הובא למנוחות בבית העלמין בקרית טבעון. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושני אחים.
על מצבתו נכתבו המילים: "גיבור בחייו ובמותו".

הנצחה והספדים
המשפחה בחרה בשיתוף פעולה עם ארגון "השומר החדש" ורשת "אדם ואדמה" על מנת להנציח את יובל- נתרם סכום כספי לבניית מועדון/מדרשה בבית ספר "אדם ואדמה-תבור", לזיכרו של יובל ותרומה נוספת לרכישת רכב להסעת החניכים לעבודה החקלאית. כמו כן ישנם שיתופי פעולה ומפגשים עם החניכים לאורך השנה.
* יובל מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 94
אחיו שקד ספד: "כל החיים יובל הלך בדרך של תרומה לציבור והתנדבות. הגבורה, המסירות והתעוזה מאוד מאפיינים אותו. גם כל החברים שלו אומרים עליו שהוא אחד שלא יהסס לרגע לצאת לחזית ולהקריב מעצמו. כך גם היינו רוצים שיזכרו אותו וזה מה שננסה לקחת איתנו הלאה".
מושיקו, עד ראייה שנסע ברכב מאחורי יובל וראה אותו מנטרל את המחבלים סיפר: "יובל ראה את מה שאני ראיתי, סימן לי עם היד לברוח ובזכותו ניצלתי. הוא פשוט גיבור, אין לי מילים לתאר אותו".
אילן רם, המנהל שלו בנציבות, ספד: "בצער גדול נפרדנו מיובל, עובד הנציבות, איש אמיץ וגיבור, ערכי ובעל מידות, מאיר פנים לבריות ומשרת ציבור מן המעלה הראשונה, לאחר שמסר נפשו להגנת העם והארץ במאבק מול מחבלים בפיגוע בכניסה לירושלים. יהי זכרו ברוך".
חברה לעבודה כתבה: "זכיתי שהכרתי אותך ועבדתי איתך. החיוך שלך, העיניים הכחולות, העצות והעזרה שלך ילוו אותי תמיד. תודה ששמרת עלינו והסתכנת למעננו. זה היה ערך עליון אצלך תמיד. לעד תישאר בליבי ובמחשבותיי"
אביו ספד לו: "אנחנו מלאי גאווה על האדם שהיית ומה שהשגת בחייך ומלאי צער על שנלקחה ממך הזכות לקצור את פירות עמלך ולהקים משפחה על ידי חייל מילואים שהתנהל באטימות ורוע"
* לעילוי נשמת יובל הוכנס ספר תורה בבית כנסת בקרית ים, מגורי אימו וספר תורה נוסף בבית הכנסת "הלל" בקרית טבעון מול הבית בו גדל.
* גן ספורט נקרא על שם יובל במקום מגוריו במבשרת ציון.
* ביום הזכרון נערך אימון גיבורים במכון מורפיט במבשרת שבו אהב להתאמן.
* כובע טקטי מיוחד, שמטרתו לזהות כדי למנוע מוות של אנשי כוחות הביטחון פותח על שמו.
* במכללה למינהל בה למד, מוענקת מדי שנה מילגה לזכרו בטקס הנערך במקום.
* בכיכר ליד הבית בו גדל בקרית טבעון, הציבה המשפחה גלעד לזכרו.
* ועדה שהוקמה בהחלטת ממשלה הכירה בגבורתו מטעם המדינה.
* אות הגבורה האזרחית הוענק לו מטעם נשיא המדינה.
חייל המילואים אביעד פריג'ה, שירה בו למוות, הואשם בהמתה בנסיבות מקלות. בימים אלו מתנהל משפטו בבית הדין הצבאי מרכז.